Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 5b
מִילְּתָא דִּכְתִיבָא בְּהַאי עִנְיָנָא. מִילְּתָא דְּלָא כְּתִיבָא בְּהַאי עִנְיָנָא מְנָא לַן?
Traduction
matters that are written in the context of this topic of inauguration in the book of Exodus invalidate the inauguration. However, with regard to matters that are not written in that context, but are written in the portion of the inauguration in Leviticus, from where do we derive that they invalidate the inauguration?
Rachi non traduit
מילתא דכתיבא בהאי ענינא. בפרשת צוואה דמלואים שנאמר בואתה תצוה:
דלא כתיב. בפרשת המלואים בזה הדבר אשר תעשה וגו' לא כתיב שיתן אל החושן אורים ותומים כשהלבישן אבל בפרשת צו את אהרן שנאמרה שם עשיית המלואים כתיב ויתן עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התומים וא''ת אף בואתה תצוה נאמר ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים אין זו מפרשת המלואים אלא עשיית הבגדים ובההוא ענינא לא כתיב ככה לעיכובא:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: יָלֵיף ''פֶּתַח'' ''פֶּתַח''. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר: ''וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה''' — עִכּוּבָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: ''כִּי כֵן צֻוֵּיתִי'' — עִכּוּבָא.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: One derives a verbal analogy between the word opening that appears in the two portions of the inauguration. It is written in the command concerning the inauguration: ''The opening of the Tent of Meeting'' (Exodus 29:32), and in its fulfillment it is written: ''The opening of the Tent of Meeting'' (Leviticus 8:31). Failure to perform the matters written in both portions invalidates the inauguration.
Rav Mesharshiyya said: The verbal analogy is unnecessary, as the conclusion can be derived directly from the verse written with regard to the implementation of the inauguration: ''And keep the charge of the Lord, that you not die, for so I am commanded'' (Leviticus 8:35). The emphasis on this being the charge of the Lord comes to teach that failure to perform all the details mentioned in the implementation of the command invalidates the inauguration.
Rav Ashi says: The phrase: For so I am commanded, is the source from which it is derived that all the details written in both portions invalidate the inauguration.
Rachi non traduit
פתח פתח. בצוואה כתיב (שמות כט) אל פתח אהל מועד [יתירא] וכן בעשייה [בצוואה כתיב] תקריב פתח אהל מועד ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד וכן בעשייה ואת כל העדה הקהילו אל פתח אהל מועד בשלו את הבשר פתח אהל מועד:
ורב משרשיא אמר. בפרשת עשייתן נמי עיכובא כתיבא ושמרתם משמרת משמע תשמור ככל הכתוב ולא צריך גזירה שוה:
תָּנוּ רַבָּנַן: ''כִּי כֵן צֻוֵּיתִי'', ''כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי'', ''כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'''. ''כִּי כֵן צֻוֵּיתִי'' — בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ. ''כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי'' — בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לָהֶם. ''כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה''' — וְלֹא מֵאֵלַי אֲנִי אוֹמֵר.
Traduction
Apropos that phrase, the Gemara cites a related halakhic midrash. The Sages taught: In the context of the implementation of the inauguration, three variations of the phrase appear: ''For so I am commanded'' (Leviticus 8:35); ''as I commanded'' (Leviticus 10:18); and ''as God has commanded'' (Leviticus 10:15). What does this repetition teach? From the phrase: ''For so I am commanded,'' it is derived that even in a state of acute mourning, on the first day after the death of a relative, one must eat the offering. God stated the verse: ''As I commanded,'' at the time of the incident just after the deaths of Nadav and Avihu, when Aaron and his sons were in a state of acute mourning. And when Moses states: ''As God commanded,'' he is saying: The command is from God and it is not from my own initiative that I am saying it.
Rachi non traduit
ת''ר כי כן צויתי וכו'. איידי דנקט הכא למידרש כי כן צויתי לענינא דמלואים דלעיכובא אתא קבעה לה ברייתא הכא למדרש כי כן צויתי דשמיני למאי אתא ולאו ניהו ההוא קרא דענינא דמלואים דצו את אהרן אלא דיום השמיני דכתיב במנחה (ויקרא י':י''ב) קחו את המנחה הנותרת מאשי ה' ואכלוה מצות אצל המזבח כי כן צויתי:
כאשר צויתי. גבי שעיר חטאת אשר דרש משה והנה שורף כתיב אכל תאכלו אותה במקום קדוש כאשר צויתי (שם):
כאשר צוה ה'. גבי שוק התרומה וחזה התנופה כתיב תאכלו במקום טהור וגו' כאשר צוה ה' (שם) ולמה לי חד מכל הני כו' וכי כל הדברים שנאמרו למשה לומר לישראל חזר ואמר כי כן צויתי:
אוננין. על נדב ואביהוא וקדשים אסורין לאונן מקל וחומר ממעשר הקל דכתיב גבי מעשר (דברים כ''ו:י''ד) לא אכלתי באוני ממנו והוא אמר להן לאכול המנחה הוזקק לומר כי כן צויתי באנינות תאכלוה:
כאשר צויתי בשעת מעשה אמר להם. כשמצא מה שעשו ששרפו שעיר החטאת והוא שעיר של ר''ח אמר להם הן לא הובא את דמה וגו' הלא לא אירע בו פסול היה לכם לאוכלו בקודש כאשר צויתי אתכם במנחה שאמרתי לכם בה שמפי הקב''ה נצטויתי:
כאשר צוה ה' ולא מאלי אני אומר. היו סומכין ע''פ הדיבור ואכלו אותו אוננין ולא תעשו כאשר עשיתם בחטאת ומשה טעה בדבר שלא נאמר לו אלא במנחה ובחזה ושוק ושעיר שמיני ובשעיר נחשון שהיו קדשי שעה אבל שעיר ר''ח שהוא קדשי דורות לא הותר לאונן ושלשה שעירים קרבו בו ביום ולא נשרף אלא של ר''ח בלבד שנאמר (ויקרא י':י''ז) ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה זהו של ר''ח הבא על טומאת מקדש וקדשיו כמו ששנינו במסכת שבועות (דף ט:):
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִכְנָסַיִם אֵין כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן'' — לְהָבִיא הַמִּכְנָסַיִם וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.
Traduction
Apropos the matters mentioned that are not explicit in the portion, the Gemara cites that which Rabbi Yosei bar Ḥanina said: Trousers are one of the priestly vestments worn during the inauguration, but they are not written in the Torah portion. When the verse says: ''And this is the matter that you shall do for them to sanctify them for My service'' (Exodus 29:1), the superfluous word: And, which appears at the beginning of the verse, comes to add to that which was written previously and to include trousers and the tenth of an ephah offered by a priest on the day that he begins his service.
Rachi non traduit
אינן כתובין בפרשה. בלבישת הבגדים לא בצוואה ולא בעשייה:
כשהוא אומר וזה הדבר אשר תעשה להם. וי''ו מוסיף על ענין ראשון המדבר בצוואת עשיית הבגדים ושם כתיב ועשה להם מכנסי בד:
ועשירית האיפה. שהכהנים צריכים להביא ביום חינוכם ואפילו ההדיוט כדאמרינן במנחות (דף נא:):
Tossefoth non traduit
להביא את המכנסים. מכאן קשה להא דבפ' אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג:) מפיק מיתה מחוסר בגדים מדדרשינן אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן והוו להו זרים והקשה רבינו יעקב מאורליינ''ש הא בהדיא כתיב מיתה בואתה תצוה נהי דהאי קרא איצטריך לשווינהו זרים אף לעניין לחלל עבודה כמו זרים מ''מ ההוא קרא דכתיב במחוסרי בגדים מיתה בהדיא למה לי תיפוק ליה מאין בגדיהם עליהם אין כהונתן עליהן ותירץ דמכנסים לא כתיב הכא ואיצטריך ההוא קרא למחוסר מכנסים דהוה במיתה וקשה לרבי יוסי בר חנינא כיון דנפקא ליה מכנסים מוזה הדבר הוה ליה כאלו מכנסים נמי כתיבי הכא ותירץ ריצב''א דמיתה דגבי [מכנסים] איצטריך לחייב אפילו בביאה ריקנית אאהל מועד מי שנכנס מחוסר בגדים כדכתיב (שמות כ''ח:
מ''ג) והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד וכן בשלא רחוץ ידים דכתיב (שם ל) בבואם אל אהל מועד ירחצו או בגשתם אל המזבח לשרת מיחייב אאהל מועד אפילו אביאה ריקנית והא דקאמר פ''ב דזבחים (דף יט:) אי כתב רחמנא בבואם ולא כתב בגשתם ה''א אפילו אביאה ריקנית כו' משמע דלפי האמת לא מיחייב אביאה ריקנית יש לומר היינו אמזבח וה''פ אי כתיב בבואם אל אהל מועד או אל המזבח ולא כתיב לשרת ה''א דאפילו אמזבח מיחייב אביאה ריקנית קמ''ל דאמזבח לא מיחייב ובתוספתא דמסכת כלים [פ''א] תניא אמר שמעון הצנוע לפני ר''א אני נכנסתי בין האולם ולמזבח בלא רחוץ ידים ורגלים אמר לו מי חביב אתה או כהן גדול שתק אמר לו בוש אתה לומר (העבודה) שכלבו של כהן גדול יותר חביב ממך וכו' עד ואפילו כהן גדול מפצעים את מוחו בגיזרין אלא שלא מצאך בעל הפול ומסתמא שמעון הצנוע לא היה משתמש בלא רחוץ ידים כי לא היה טועה בזה אבל רש''י פירש בפירוש חומש בבואם אל אהל מועד להקטיר ולא נהירא אלא כדפרישית:
בִּשְׁלָמָא מִכְנָסַיִם כְּתִיבִי בְּעִנְיָנָא דִבְגָדִים, אֶלָּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מְנָא לַן? אָתְיָא ''זֶה'' ''זֶה'' מִ''וְּזֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' עֲשִׂירִית הָאֵיפָה''.
Traduction
The Gemara asks: Granted, trousers can be derived, as the verse is written in the context of the matter of priestly garments detailed adjacent to the portion of the inauguration. However, with regard to the tenth of an ephah, from where do we derive that there is an obligation to offer it during the inauguration? The Gemara answers: It is derived by means of a verbal analogy between the word this that appears in one verse and the word this that appears in another. It is written: ''This is the offering of Aaron and of his sons, which they shall offer to the Lord in the day when he is anointed, a tenth of an ephah'' (Leviticus 6:13). And in the verse cited above in the context of the inauguration it says: ''And this is the matter that you shall do for them,'' which teaches that there is an obligation to offer a tenth of an ephah during the inauguration.
Rachi non traduit
בשלמא מכנסים כתיבי בעניינא דבגדים. דלעיל מיניה דההיא פרשתא איכא לרבויינהו וי''ו מוסיף על ענין ראשון:
זה קרבן אהרן ובניו. בעשירית האיפה כתיב שההדיוט מביא ביום חינוכו וכהן גדול בכל יום:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִנַּיִין שֶׁאַף מִקְרָא פָּרָשָׁה מְעַכֵּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעֵדָה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה''' — אֲפִילּוּ דִּיבּוּר מְעַכֵּב.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: From where is it derived that even failure to read the Torah portion of the inauguration invalidates the inauguration? The verse states: ''And Moses said to the assembly: This is the matter [davar] that God has commanded to be done'' (Leviticus 8:5), teaching that even failure to perform the recitation [dibbur] of the Torah portion to the people invalidates the inauguration.
Rachi non traduit
מקרא. פרשת מלואים שנצטווה בואתה תצוה אמר להם לציבור בעשרים ושלשה באדר כשהתחילו המלואים והקהיל את העדה אל פתח אהל מועד שנאמר ותקהל העדה וגו' ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה' לעשות ומקראות הללו בעשיית המלואים בצו את אהרן:
כֵּיצַד הִלְבִּישָׁן? כֵּיצַד הִלְבִּישָׁן?! מַאי דַהֲוָה הֲוָה! אֶלָּא: כֵּיצַד מַלְבִּישָׁן לֶעָתִיד לָבוֹא? לֶעָתִיד לָבוֹא נָמֵי, לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וּמֹשֶׁה עִמָּהֶם!
Traduction
§ Apropos the inauguration of the priests, the Gemara asks: How, i.e., in what order, did Moses dress Aaron and his sons in the priestly vestments? The Gemara wonders: In what order did he dress them? That is an irrelevant question, as what was, was. The order in which Moses dressed the priests has no practical ramifications. Rather, the question must be: How will Moses dress the priests in the future, following the resurrection of the dead, when the Temple service will be restored? The Gemara rejects this question as well: In the future, too, when Aaron and his sons will come and Moses will be with them, he will know the proper sequence, and there is no point to raising the question.
Rachi non traduit
כיצד הלבישן. סדר בגדים לאב ולבנים זה אחר זה:
מאי דהוה הוה. ומה צריך לנו לשאול:
Tossefoth non traduit
מאי דהוה הוה. בפ''ק דסנהדרין (דף טו:) מיבעיא לן שור סיני בכמה מי גמר שעה מדורות או לא ולא פריך התם כי הכא מאי דהוה הוה:
אֶלָּא: כֵּיצַד הִלְבִּישָׁן לְמִיסְבַּר קְרָאֵי. פְּלִיגִי בָּהּ בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר: אַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו, וְחַד אָמַר: אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּבַת אַחַת.
Traduction
Rather, the question is: How did Moses dress them? The Gemara seeks to explain the verses on this topic, as they appear somewhat contradictory. The Gemara responds: The sons of Rabbi Ḥiyya and Rabbi Yoḥanan disagree with regard to this matter. One said: Moses dressed Aaron first and afterward Moses dressed his sons; and one said: Moses dressed Aaron and his sons simultaneously, i.e., consecutively from one to the next, without interruption, to avoid changing the order prescribed in the verses.
Rachi non traduit
למסבר קראי. דלא לירמו אהדדי דבצוואה כתיב (שמות כ''ט:ט') וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו. משמע חגירתם של אב ובנים בסדר אחד ולא הפסיק לבישת בגד אחר בינתיים ובעשייה כתיב באהרן (ויקרא ח':ז') ויחגור אותו באבנט בסדר לבישת בגדים וגו' והלבישו כל המלבושין ואחר כך הקריב בניו והלבישם [ולא] חגר אהרן ובניו בבת אחת: אביי מפרש לה למילתייהו בכתונת ומצנפת להכי נקט כתונת ומצנפת ששוין בגדול ובהדיוט ומכנסים לא הוצרך לומר שהרי הן קודמין לכל כדאמרינן לקמן מניין שלא יהא דבר קודם למכנסים כו':
אָמַר אַבָּיֵי: בְּכֻתּוֹנֶת וּמִצְנֶפֶת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו. דְּבֵין בְּצַוּוֹאָה וּבֵין בַּעֲשִׂיָּה אַהֲרֹן קָדֵים. כִּי פְּלִיגִי בְּאַבְנֵט. מַאן דְּאָמַר אַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו, דִּכְתִיב: ''וַיַּחְגּוֹר אוֹתוֹ בָּאַבְנֵט'', וַהֲדַר כְּתִיב: ''וַיַּחְגּוֹר אוֹתָם אַבְנֵט''. וּמַאן דְּאָמַר אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּבַת אַחַת, דִּכְתִיב: ''וְחָגַרְתָּ אוֹתָם''. וּלְמַאן דְּאָמַר אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּבַת אַחַת, הָכְתִיב: ''וַיַּחְגּוֹר אוֹתוֹ בְּאַבְנֵט'' וַהֲדַר כְּתִיב: ''וַיַּחְגּוֹר אוֹתָם אַבְנֵט''!
Traduction
Abaye said: With regard to the tunic and mitre everyone agrees that Moses dressed Aaron and afterward his sons, as both in the portion of the command concerning the inauguration and in the portion of the implementation, mention of Aaron precedes mention of his sons. When they disagree, it is with regard to the belt. The Gemara elaborates. The one who said: Moses dressed Aaron and afterward his sons derives it from that which is written: ''And he girded him with the belt'' (Leviticus 8:7), and then it is written: ''And he girded them with belts'' (Leviticus 8:13). Moses first dressed Aaron in all of the garments, including the belt, and then Moses dressed Aaron’s sons. And the one who said: Moses dressed Aaron and his sons, simultaneously derives it from that which is subsequently written: ''And gird them with belts, Aaron and his sons'' (Exodus 29:9), indicating that Moses girded them all with belts simultaneously. The Gemara asks: And according to the one who says: Moses dressed Aaron and his sons simultaneously, isn’t it written: He girded him with the belt, and then it is written: He girded them with belts, clearly indicating that he dressed Aaron and then his sons?
Rachi non traduit
כולי עלמא לא פליגי דאהרן ואח''כ בניו. לאהרן הלביש תחילה כל שאר בגדיו חוץ מאבנט ואחר כך התחיל להלביש את בניו:
דבין בצוואה בין בעשייה. כך כתיב:
כי פליגי באבנט. שבצוואה נאמר חגירתם כאחת וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו ולא נאמרה חגירה באהרן כסדר לבישת בגדים ובעשייה נאמרה חגירתו כסדר שאר בגדיו וחגירת בניו לעצמן בסדר בגדיהם:
מאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת. אזל בתר צוואה ולקמיה מפרש בבת אחת מי משכחת לה:
Tossefoth non traduit
בכתונת ומצנפת כולי עלמא לא פליגי. הא דלא נקט נמי מכנסים נראה לי משום דמפרש דבין בצוואה בין בעשייה אהרן קדים ומכנסים לא כתיבי לא בצוואה ולא בעשייה ורש''י פי' טעמא אחרינא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source